Bava Kamma 155

Kapitel 155

א והא גבי קדשים נמי נאמר שור או כשב שאין אתה יכול להוציא כלאים מביניהם ונרבי מדסיפא למעט רישא נמי למעט אדרבה מדרישא לרבות סיפא נמי לרבות

1 Aber auch bei den Opfern heißt es ja Ochs oder Lamm, aus welchen Mischlinge nicht hervorgebracht werden können, somit sollte es doch hier einschließend sein!? – Da das zweite [oder] ausschließend ist, so ist auch das erste ausschließend. –

ב האי מאי אי אמרת בשלמא למעט הוא דאיצטריך תרי מיעוטי דאע"ג דאימעט כלאים איצטריך למעוטי נדמה אלא אי אמרת לרבות תרי ריבויי למה השתא כלאים אירבי ליה נדמה מבעיא

2 Im Gegenteil, da das erste einschließend ist, so sollte auch das zweite einschließend sein!? – Was soll dies; allerdings sind, wenn es ausschließend ist, zwei Ausschließungen nötig, denn obgleich der Mischling ausgeschlossen worden ist, muß auch das Abnorme ausgeschlossen werden, wozu aber sind, wenn man sagen wollte, es sei einschließend, zwei Einschließungen nötig: wenn der Mischling eingeschlossen ist, um wieviel mehr gilt dies vom Abnormen!? –

ג אלא הא דאמר רבא זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא את הכלאים למאי הלכתא אי לקדשים בהדיא כתיב בהו (ויקרא כב, כז) שור או כשב פרט לכלאים

3 Worauf bezieht sich demnach die Lehre Rabas, dies sei eine Hauptnorm, daß [das Wort] Schaf überall Mischlinge ausschließe; wenn etwa auf das Opfer, so heißt es ja bei diesem ausdrücklich: Ochs oder Lamm, ausgenommen sind also Mischlinge;

ד אי למעשר תחת תחת יליף מקדשים

4 wenn etwa auf den Zehnten, so ist dies ja durch [das Wort] unter von den Opfern zu folgern;

ה אי לבכור העברה העברה יליף ממעשר

5 und wenn etwa auf das Erstgeborene, so ist dies ja durch [das Wort] gelangen vom Zehnten zu folgern!?

ו אי נמי נדמה אמרת לא דכתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור כלאים מבעיא

6 Oder auch: wenn das Abnorme ausgeschlossen ist, denn es heißt:jedoch das Erstgeborene eines Ochsen, nur wenn der Ochs und das Erstgeborene das Aussehen eines Ochsen haben, um wieviel mehr der Mischling!? –

ז אלא כי איתמר דרבא לענין פטר חמור כדתנן אין פודין לא בעגל ולא בחיה ולא בשחוטה ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי

7 Vielmehr, die Lehre Rabas bezieht sich auf das Erstgeborene eines Esels, denn wir haben gelernt: Man darf weder mit einem Kalbe noch mit einem Wilde, noch mit Geschlachtetem oder Totverletztem, noch mit einem Mischling, noch mit einem Koj auslösen. –

ח ולרבי אלעזר דמתיר בכלאים דתנן ר"א מתיר בכלאים מפני שהוא שה למאי הלכתא

8 Worauf bezieht sie sich nach R. Elea͑zar, der es mit einem Mischling erlaubt, wie wir gelernt haben: R. Elea͑zar erlaubt es mit einem Mischling, weil er als Schaf gilt!? –

ט אמר לך ר"א כי איתמר דרבא לטמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא ודלא כרבי יהושע דאי ר' יהושע משה כשבים ושה עזים נפקא ליה עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה

9 Nach R. Elea͑zar ist zu erwidern, die Lehre Rabas beziehe sich auf ein unreines Tier, das von einem unreinen gezeugt und von einem reinen geworfen wurde. Also nicht nach R. Jehošua͑, denn R. Jehošuá entnimmt dies aus [den Worten] junges Schaf und junge Ziege; nur wenn der Vater ein Schaf und die Mutter ein Schaf ist –

י וטהורה מטמאה מי מיעברא אין דקיי"ל

10 Kann denn ein reines [Tier] von einem unreinen geschwängert werden!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel